למה קל לך להוציא כסף אבל קשה לקבל אותו

קניות בסופר, דלק, חשבונות, נטפליקס, ביגוד, דברים לבית… – כל אחד מוציא כסף כל שבוע וזה הדבר הכי טבעי שיש.

אנחנו מרגיש בנוח לעשות קניות. לשלם. להוציא. כל חודש אנחנו שולחים אלפי שקלים לכיס של בעלי חברות.

ועכשיו תחשב על זה רגע קצת יותר לעומק:

כל העולם מרגיש בטוח להעביר כסף לאחרים. לא מפחיד לעשות קניות, נכון? זה אפילו קצת נעים… מיליארדי אנשים עושים את זה כל יום. אבל ברגע שיש לך הזדמנות להיות בצד השני – הצד שכל העולם מרגיש הכי טבעי להעביר אליו כסף...

פתאום יש פחד.

"אני לא מבין בזה"
"זה לא בשבילי"

רגע, מה?

זה נוגד כל היגיון!

בוא נסתכל על זה ישר:

כשאתה קונה ב-300 ש"ח בסופר, לאן הכסף הזה הולך?
חלק הופך לשכר עובדים. חלק הולך לספקים, חלק לתפעול. וחלק – הופך לרווחים.

רווחים שמחולקים לבעלי המניות של הרשת, של המפעל, של החברה הטכנולוגית שמפתחת מערכות, של חברת התעופה, גז, נפט, תרופות וכו'.

אז בפועל, כל פעם שאתה קונה, אתה משלם לאנשים שהחליטו להיות בצד השני של השולחן.

אבל מה היה קורה אם היית עושה משהו אחר?

מה היה קורה אם במקום להעביר 500 ש"ח לתוך שופרסל (או רמי לוי, או בנק הפועלים או אל על או כל חברה אחרת…), היית משקיע 500 ש"ח בתוך שופרסל?

כלומר – קונה חלק זעיר מהחברה.

עכשיו, כל פעם שמישהו אחר בישראל יוצא לקניות ומעביר 300 ש"ח לשופרסל, חלק קטן מהכסף הזה הולך אליך.

כל פעם שמישהו קונה אייפון – חלק הולך אליך.
כל פעם שמישהו ממלא דלק – חלק הולך אליך.
כל פעם שמישהו משלם על מנוי לנטפליקס – חלק הולך אליך.

כל פעם שאתם מוציאים כסף – מישהו אחר בעולם יושב בבית ומקבל חלק מהכסף שלכם.

למה? כי הוא השקיע בחברות האלה. וזה המהות של השקעות – להפוך לשותף ברווחים של החברות שכל העולם משלם להן ובכיף!

זו פשוט החלטה:

"אני לא רוצה יותר להיות רק מקור כסף לאחרים. אני רוצה להיות זה שמרוויח כשאחרים עושים את הדבר הכי טבעי – להוציא."

תחשבו על זה ככה:

כרגע, אתם משחקים במשחק שבו כסף זורם ממכם אל אחרים. זה הכיוון היחיד. מה שאנשים חכמים עושים – הם פשוט מוסיפים כיוון נוסף. כסף זורם גם אליהם.

והנה הדבר המפתיע ביותר:

לא צריך להיות עשיר כדי להתחיל…

אפילו עם כמה מאות שקלים בחודש אתה יכול להתחיל להיות בצד השני. לקנות את הזכות הקטנה להנות כל החיים מרווחים שחברות הענק מייצרות.

הבעיה היחידה שמפריעה לאנשים זה לא הכסף.

הבעיה היא המחשבה שזה "לא בשבילם".

אבל חכו – אם זה כל כך טבעי לתת את הכסף שלכם לאחרים ברמה שבועית ובמשך כל החיים… למה זה לא מרגיש טבעי, להיות גם בצד שמקבל?

האמת היא שזה אמור להיות טבעי.

התרבות שלנו פשוט הרגילה אותנו להיות צרכנים מושלמים. לעבוד, להרוויח, להוציא. לעבוד, להרוויח, להוציא.

אבל אף אחד לא באמת מסביר לנו שאפשר גם לקבל בלי לעבוד בשביל זה באופן אישי.

לשמחתי, לאט לאט העולם עובר מבורות פיננסית להשכלה פיננסית. יותר ויותר אנשים לוקחים את הצד השני.

אני חושב שזה מאוד "כואב" להרגיש שאתה רק מוציא כסף.
אבל זה מאוד כיף ונעים, להרגיש שאתה גם המקבל כשאחרים מוציאים.

ברגע שאתה מבין את זה – הכל משתנה.

ולמען האמת – זה המקום היחיד שבו באמת הגיוני להיות.